Lyrics: דפנה שילון/Jonathan Lewin
Music: דפנה שילון/Jonathan Lewin
כתבתי שיר בגיל עשרים על כמה רע לבד
עבר עשור ושום דבר לא עבד
כמה זמן לא קיויתי (שנה)
כמה זמן לא בכיתי (שעה)
גם הקמומיל לא ירגיע אותי, תצילו אותי
אני כל מה שלא רציתי
מה לי ולקרב הזה בכלל?
משהו יבוא, משהו ירגיע את החרבות
אבל עד אז
מטפסת על קירות - הגעתי עד הגג
מי תופסת ת׳כסא של הנהג?
מתעלמת מרמזור, מאבדת את התור עוד פעם
מי טועמת וטועה?
מי אמר שרק כשמר יש לזה טעם? (יש לזה טעם)
אני לא רוצה לחשוב שלאהוב זה כמו להעניש
(לא) אין מצב שככה זה מרגיש
(לא) אין מצב שככה זה מרגיש
כתבתי שיר בגיל עשרים על להרגיש זרה
עבר עשור ושום דבר לא קרה
לא מצאתי לי שבט
אין לי איפה לשבת
לא הבנתי, סתם נתתי הכל, רציתי קול גדול
ובסוף רק אני צועקת
מה לי ולשלב הזה בכלל?
מה פה יתפוס? מה ימלא את חצי הכוס עד אז?
מטפסת על קירות - הגעתי עד הגג
מי תופסת ת׳כסא של הנהג?
מתעלמת מרמזור, מאבדת את התור עוד פעם
מי טועמת וטועה?
מי אמר שרק כשמר יש לזה טעם? (יש לזה טעם)
אני לא רוצה לחשוב שלאהוב זה כמו להעניש
(לא) אין מצב שככה זה מרגיש
(לא) אין מצב שככה זה מרגיש
סתם עמדתי, סתם חיכיתי בתור - טורפים אותי פה
חבל שאני מזל שור
מתי יהפוך העור לעדין, נעים, מתוק?
תוקעים אותי בחנויות עודפים ואומרים לי לבחור או לשתוק
מה את חושבת?
מישהו מחכה בפינה עם כסא ומשענת?
מי יעשה לך מקום? מי יזהה שקשה לך ללכת?
מי ימלא ת׳אויר שבחדר?
(מי) יסכים איתי שאני בסדר
(מי) יבין אותי, יבין אותי בבקשה
(מי) חפש איתי ת׳מסר
אני לא רוצה לחשוב שלאהוב זה כמו להעניש
(לא) אין מצב שככה זה מרגיש
(לא) אין מצב שככה זה מרגיש