Lyrics: רומי מור
Music: רומי מור
טבע עירוני
רואה אותך מביט עליי שוב באותה תנוחה
מחכה שהאוויר יזוז איזו תקופה
שמש מציפה אותי מבעד לזכוכית שקופה
מזכירה לי ולך שאין לנו ממש ברירה
האור חודר ומסנוור לי רק חלקי פנים
רוצה כל כך שהוא ישטוף אותי גם מבפנים
יוצאת אל המרפסת אבל יש רק מנופים
טבע עירוני עומד מולי ללא חיים
תן את השגרה לשכוח
קח את המחשבות שלי במתנה
איך אני צריכה מנוח
לא ישנתי טוב לאחרונה
השקט רועש מתמיד
כולו בשבילי
כדי שאני אצליח לשמוע
מה באמת רציתי מעצמי
אני עם עצמי
אולי הדמיון יציל אותי
מלח ים נספג לי בשפתיים
צל של עץ נופל על העיניים
חול נמס לי בין האצבעות
באה רוח
שיער מתפזר העצב עובר
רק צריכה לתת לרגע להישאר
תן את השגרה לשכוח
קח את המחשבות שלי במתנה
איך אני צריכה מנוח
לא ישנתי טוב לאחרונה